בכתבה בחדשות 12 העוסקת בעתידה של ישראל לקראת שנת 2048 ובמקומה של הציונות הדתית בחברה הישראלית, בולטת התייחסותו של ישראל זעירא, מייסד עמותת “ראש יהודי”, להצגת חזון חברתי־תרבותי ברור ביחס למרחב הציבורי ולזהות היהודית של המדינה.
ישראל זעירא מציג תפיסה לפיה השיח הדתי אינו מבקש לכפות שינוי, אלא להנכיח תורה במרחב העירוני והציבורי: “אנחנו באים עם תורה שלא נוכחת פה בעיר. אנחנו לא מאמינים שאפשר לגרום למישהו לחזור בתשובה. אפשר בהחלט ללמד תורה, ואם הוא רוצה, הוא יקבל על עצמו משהו מאוד קשה שנקרא קבלת עול מצוות”.
בהמשך הוא מתאר חזון שבו זהות הציבור משפיעה על אופיו של המרחב המשותף: “אני מניח שתחבורה ציבורית לא תהיה בשבת, תהיה יותר צניעות במודעות ברחוב. יש כבוד ברשות רבים, יש כבוד לרוב הציבור. אם זה יהיה רוב הציבור וזה יהיה רצון הציבור, אז כן, אז תל אביב תיראה כמו ירושלים”.
לצד זאת, זעירא מדגיש כי השינויים שהוא מדבר עליהם אינם נובעים מכפייה אלא מתהליכים חברתיים פנימיים, בעיקר בקרב הדור הצעיר: “שיסתכלו בבית פנימה – מה קורה לנוער שלהם, ויראו שהנוער רוצה ללכת לסליחות והנוער רוצה להתקרב והנוער שר שירים של זמרים אמוניים והנוער רוצה להתחבר”.
